יום ראשון, 12 באוגוסט 2018

התערוכה של URBANIACS "צבעי הלילה"


בתחילת אוגוסט קבוצת גרפיטי URBANIACS הפיקה התערוכה "צבעי הלילה" באגנס פאב לוינסקי. האומנים שהשתתפו:
Missk | Binsky | Damian Tab | Imaginary Duck | Revzzz | Sasha | Ana Kogan | RRR | Monkey | AdielBA | MyHoverCraft | Rafi Baler | Joanna Karaseva | Manic Porcupine |Keren Segal | Ishay Rozen | Eat Eye | MR | Shir Lamdan | Solomon | Arc D.L.P | Lord of Lords


ללילה ישנם צבעים רבים. מי שיפקח את עיניו היטב יוכל להבחין בהם לאור פנסי הרחוב או באפלולית הסמטאות.  יתכן שהלילה הם שם ומחר כבר לא. אם יתמזל מזלך אולי תוכל לראות אותם גם בבוקר שאחרי.
ניתן לפעמים לזהות את קרבתם על ידי צחנת הגז הממכרת או ריח האקריל שבאוויר.
ולפעמים רעש הגולות המרשרשות מסגיר את מיקומם. ללילה ישנם צבעים רבים. אם הבחנתם בהם או לא, הם שם ותמיד יהיו.




















יום שבת, 21 באפריל 2018

ציורי גרפיטי בתל אביב VS גרפיטי בברלין

כולם מדברים על זה שבברלין נכון לעכשיו ניתן לראות ציורי גרפיטי יפים ביותר. בתל אביב גם כן ניתן להרגיש סוג של רנסנס בתחום גרפיטי. אומנם, אף אחד לא באמת תומך באומנות רחוב בישראל מעבר למספר פסטיבלים קטנים כמו פסטיבל ציורי תלת ממד בעפולה. גם קבלת אישור לציור גרפיטי בתל אביב הוא מעשה גבורה פנטסטי...

 אז... אין באמת מה להשוות בין שתי ערים. בברלין אומנים מקבלים גם אישורים וגם כסף מעריה מקומית. לכן, אומנים יוצרים גרפיטי הרבה יותר גדול ואיכותי. יש כאלה שאומרים שזה כבר לא באמת גרפיטי, שגרפיטי אמור להיות משהו חוליגני...

כמה הבדלים שניתן מיד לראות הם: בברלין יש המון ציורי גרפיטי רב ממדים (מאוד מאוד גדולים), גרפיטי בברלין, כל ציור הוא מושקע מבחינת הזמן בהשוואה לגרפיטי תל אביבי, ציורי גרפיטי בברלין הם יחסית משעמים מגרפיטי תל אביבים (חלק מקישוטי קיר כמו פרחים ועצים). בקיצור, אם לתת קצת חופש לציירי גרפיטי תל אביבים, נוכן לעשות גרפיטי הרבה יותר מעניין וקונצפטואלי 😉

תיהנו משתי גלריות – גרפיטי בברלין וגרפיטי בתל אביב!

תל אביב:








ברלין:







המקורות של התמונות גרפיטי הם אתרים: 

יום שני, 12 בפברואר 2018

ציורי גרפיטי פוליטיים המרגשים ביותר מכל העולם

ציירי גרפיטי מייצרים עבודות יותר ויותר מרגשות ואיכותיות משנה לשנה. חלק מהציורים נראים כמו ממש ציורי פרופגנדה. אומנם, אפילו פרופגנדה יכולה להתבטא בצורה מאוד יפה. בסופו של דבר כל יצירת אומנות היא פרופגנדה ברמה מסויימת. פשוט חלק מהאומנים לא מבינים את זה.










יום שבת, 13 באפריל 2013

ציור שמן היסטורי של פיקאסו "ילד עם יונה" נמכר לאספן פרטי מקטאר

עוד ציור שמן אחד נמכר על ידי אנגלים ל"לא יודעים מי" מקטאר! באחרונה המון עבודות אומנות חשובים עוזבים שטח אירופה לכיוון מדינות עשירות מאפריקה ואסיה. הפעם זה אחד מן ציורי מפורסמים ביותר של  פיקאסו "ילד עם יונה".


בהתחלה אנגלים נישו לעצור תהליך מכירה של הציור. הם נישו למצוא תורמים מקומים שיכלו אולי להשקיע 50 מיליון פאונד בשביל להשאיר ציור השמן המפורסם באנגליה, אבל כנראה לא מצאו אף מעריץ אומנות אמיתי. ולכן "ילד עם יונה" עוזב אנגליה גשומה לכיוון קטאר שמשי זה זה יחסית קרוב לישראל (לא שזה ייעזור לנו אי-פעם לראות את הציור המפורסם...).

עכשיו ממשלת אנגליה מחפשת דרכים לעצור מכירה עבודות אומנות בעלי ערך תרבותי והיסטורי באופן חוקי. נראה כאילו זה קצת מאוחר, הרי אין "ילד עם יונה" מספר שתיים...

יום שני, 18 בפברואר 2013

כמה ציורי שמן שייכים לתקופת רנסאנס שנלקחו מבעלים יהודים על ידי נאציים חוזרים לבעלים

המוזיאון הצרפתי "הלובר" מחזיר 7 ציורי שמן שנלקחו מבעלים יהודים על ידי נאצים בשנות 30 של המאה ה20. בינתיים הציורים נמצאים בלובר. הציורים נלקחו בריצ'רד ניומן ויוסף ווינר. אדולף היטלר רצה לצרף את הציורים לתערוכה קבוע בלונס באוסטרייה.

נאציים תכננו למלא כמה גלריות על ידי עבודות אומנות שנגנבו מבעלים יהודים, אבל לא הצליחו! :-)



מקור: http://www.bbc.co.uk/news/entertainment-arts-21471246

יום שבת, 24 בנובמבר 2012

מלחמות גרפיטי בהרן

מתברר שבטהרן מתקיימת מלחמת גרפיטי אמיתית. ישנם שתי קבוצות: שחורים וירוקים. שחורים הם אלו שתומכים בשלטון וירוקים הם אלו שתומכים באירן דמוקרטי ופתוח לעולם חיצוני.

רוב הגרפיטי בטהרן זה סלוגנים פשוטים מידי פעם עם תוספות של סמלום פרימיטיביים. ירוקים מאוד אוהבים להפוך מסרים של שחורים למשהו מצחיק או נגוד:








 יש גם עוד סוג של גרפיטי בטהרן שהוא הגרפיטי הרבה יותר מקצועי. אבל כאן ישנה בעיה, כי רוב הגרפיטי המקצועי שהוא נגד השלטון נמחק מאוד מהר. רק גרפיטי שתומך במשטר הקיים נשאר להרבה זמן. אומנם יש כמה צילומים של הגרפיטי מקצועי שהוא נגד המשטר של חומייני:




ברור שיש המון גרפיטי מקצועי שהוא תומך במשטר ודווקא ברחובות מרכזיים, כך שברור שהמשטר משתמש בעומנות רחוב ככלי של פרופגנדה:



פו ושם אפשר למצוא גם גרפיטי יפה ומקצועי שהוא לא פוליטי:





אנחנו יכולים לראות שטהרן היא עיר עשירה בכל מיני סוגי גרפיטי עם דגש חזק על גרפיטי פוליטי. מאוד מפתיע איך משטרים טוטליטריים נעזרים בגרפיטי שהוא הכיוון באומנות רחוב יחסית מודרני.